רש"י על סנהדרין מ״ב

1 ותרווייהו כר' יוחנן - במלתיה דר' יוחנן פליגי ועד שנתמלא סבירא להו מיהו רב יהודה סבר מלוי פגימתה דקאמר ר' יוחנן למהוי כי יתרא דהואי כמו יתר של קשת שתהא כל פגימת הקשת מליאה עד היתר דהיינו חצי העיגול והאי לסוף שבעה הוא ונהרדעי סברי מלוי פגימה דקאמר ר' יוחנן עד דתהוי כי נפיא עגולה במילואתה:

2 וליברך הטוב והמטיב - אדרב יהודה פריך נהי נמי דמשבעה ואילך ליכא למימר מחדש חדשים ליבריך מיהא הטוב והמטיב שכל שעה הוא מטיב לנו במילואתה תמיד שמוספת להאיר לעולם:

3 אטו כי חסר - מי חשבינן לה רעה לגבן לברוכי דיין האמת דנחשוב את מליאתה טיבותא לברוכי הטוב והמטיב:

4 וניבריך לתרוייהו - דיין האמת בחסרונה וטוב המטיב במילואתה:

5 דהיינו אורחיה - בכל חודש בריאת עולם כמנהגו היא ואין כאן דין פורענות בחסרונה ולא הטבתה לנו חסד במילואתה:

6 דיין - אילו לא זכו למצוה אחרת אלא לזו שמקבלין פני שכינה פעם אחת בחדש כדאמרן בג"ש:

7 אמר אביי - הואיל ומקבל פני שכינה הוא מעומד בעי לברוכי מפני כבוד שכינה שהוא מקבל:

8 תפקידם - מצוה שצויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם:

9 ששים ושמחים - כדכתיב תהלים יט ישיש כגבור:

10 פועלי אמת - הן שאינם משנים את סדרם:

11 וללבנה אמר - הקב"ה שתתחדש בכל חדש:

12 עטרת תפארת - היא זו לעמוסי בטן סימן הוא להם שאף הם שמונים להם עתידים להתחדש בגלותן כמותה ולפאר יוצרם:

13 מלחמתה של תורה - הוריותיה ולעמוד על בוריה ועל עיקרה לא כאדם המפולפל ומחודד ובעל סברא ולא למד משניות וברייתות הרבה כי מהיכן יתגלה הסוד אלא בבעל משניות הרבה שאם יצטרך לו טעם בכאן ילמדנו מתוך משנה אחרת או אם יקשה לו דבר על דבר יבין מתוך משניות הרבה שבידו הא מני פלוני היא ששמענוהו במקום אחר אומר כך:

14 לא שנו אלא שעות - דמר סבר טעי אינש הכי ומר סבר לא טעי כולי האי:

15 אבל - הנץ החמה סימן מובהק הוא ואין לטעות בהנץ החמה בתוך שהיא זורחת:

16 ירידה לו - שאם יורידוהו היום לעין כל בושה היא לו:

17 לא ראו - האחד מאלו את טעמן של אלו והרי הן במחלוקתן מהו:

18 וניפטריה מעיקרא - משהוסיפו עד שבעים ואחד ונחלקו למה אנו מאחרים הדבר לדון אלו כנגד אלו מי אית לן לאהדורי בתר חובה:

19 כדי שלא יצאו מבית דין מעורבבים - גנאי לב"ד שיצאו במחלוקת ואין יודעין לגמור את הדין:

20 וליפטריה מבי דינא קמא - למה מוסיפין משנחלקו הראשונים ידונו אלו כנגד אלו אם ראה א' מאלו את דברי אלו הרי טוב ואם לאו יפטרוהו:

21 קש דינא - זקן דין זה ועמוק וקשה וצריך להמתין בו:

22 איפכא מבעי ליה - בדיני נפשות צריך לעיין יותר:

23 חכם דינא - יפה העמדתנו על בורייו ואין אחד ממנו צריך להפך ולדקדק בו ואין אומרים כן בדיני נפשות שאף משגמרוהו אם ידקדק האחד וימצא לו זכות מחזירין את הדין:

24 אינו דומה כו' - טוב הוא לו שיהא הוא מבייש עצמו ואל יאמר אחד מחביריו קש דינא ויתבייש מאחרים:

25 אגדול רמיא - ואפי' דברים של שבח הוא אומרן:

26 מתני' נגמר הדין - לחובה:

27 מוציאין אותו לסקלו - איידי דסקילה רישא דכולהו ארבע מיתות היא מפרש מילי דידה ברישא והדר מפרש שארא בפירקין דלקמן כסדר:

28 חוץ לבית דין - רחוק מבית דין קצת:

29 שנאמר הוצא - אלמא לאו במקום הועד קטלוהו:

30 והסודרין בידו - לקמיה מפרש למאי מיבעי:

31 והסוס רחוק ממנו כדי שיהא - אדם רוכב על סוס ונמשך על צד בית הסקילה שיהא קרוב לרדוף אחר הנסקלין ומציל ומתרחק מזה שהסודרין בידו מלא עיניו ובלבד שיוכל לראותו אם יניף בסודרין:

32 אמר אחד - מב"ד יש לי ללמד עליו זכות:

33 הלה - העומד על הפתח ורוכב הסוס היה מכיר בו והוא רץ אחר המנהיגים ומעמידן עד שיחקרו ב"ד אם יהא טעם בדבריו של זה:

34 ובלבד שיהא ממש בדבריו - קצת ראיה הדומה לזכות ובגמרא פריך מנא ידעי הנך סוקלין אם יש ממש בדבריו והלא לא תלמידים הם:

35 גמ' ובית הסקילה חוץ לבית דין - הוא דבעינן אבל חוץ לשלש מחנות לא בעינן:

36 חוץ לשלש מחנות - בירושלים הוא דשייך למימר דאיכא עזרה מחנה שכינה והר הבית מחנה לוייה וכל העיר מחנה ישראל ובבתי דינים שבכל עיר ועיר נמי הוי בית הסקילה חוץ לעיר דומיא דירושלים:

37 ומשני נ"מ - מדתנן חוץ לבית דין:

38 דאי נפיק בי דינא - וקבעי מקום הוועד שלהם חוץ לעיר כגון שתי סנהדראות קטנות שהיו בירושלים אחת על פתח העזרה ואחת יושב על פתח הר הבית וכן כל שאר עיירות אי קבעי מקומן חוץ לחומה עבדינן בית הסקילה חוץ לב"ד רחוק מהן:

39 כי היכי דלא ליתחזי בית דין רוצחין - דגנאי הדבר דתנן מכות דף ז. סנהדרין ההורגת פעם אחת בשבוע נקראת חבלנית וכל שכן אם יהיה קרוב למקומן מיחזי מקום איבוד נפשות:

40 אי נמי - לכך היו מרחיקין בית הסקילה כדי שתהא שהות לסקילה באורך הדרך ובתוך כך ימצא אחד ראיה של זכות ויצילהו ויחזירהו ותיהוי ליה הצלה:

41 מנא הני מילי - דבית הסקילה חוץ לשלש מחנות:

42 פרים הנשרפים - פר העלם דבר של ציבור ופר כהן משיח שאינן נאכלין אלא נשרפין כדכתיב והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה וגו':

43 שאין ת"ל - אין אנו למידים ממנו כלום שהרי כבר נאמר כאשר שרף את הפר הראשון של משיח ובההוא כבר נאמר אל מחוץ למחנה ומה בא זה ללמדנו אלא ליתן להם מחנה שניה:

44 וכשהוא אומר אל מחוץ למחנה - בצו את אהרן בהוצאת הדשן של תפוח שעל המזבח החיצון שאין מלמדנו כלום שהרי כבר נאמר בפר כהן המשיח אל שפך הדשן ישרף וכתיב בדידהו חוץ למחנה ממילא שמעינן דשפך הדשן חוץ למחנה הוא ולמה נאמר כאן ליתן לכולם מחנה שלישית דעל כרחיך כולהו בחד דוכתא עביד להו:

45 ולילף - מקלל מחוץ למחנה דשחוטי חוץ דהוי חוץ למחנה אחת כדכתיב ויקרא יז ואל פתח אהל מועד לא הביאו:

46 שכן הוצא אל מחוץ מכשיר ומכפר - סימן הוא שדומה מקלל לפרים נשרפין בכל אלה ולא לשחוטי חוץ:

47 הוצא - במקלל ופרים נאמר הוצאה ולא בשחוטי חוץ ונאמר בהן אל מחוץ למחנה ובשחוטי חוץ לא כתיב אלא אשר ישחט מחוץ ומחוץ למחנה האמור בשניהם הכשר מצותן בכך ומחוץ למחנה האמור בשחוטי חוץ אין הכשירן אלא עבירה היא ובמקלל ופרים מכפר הוצאתן כדאמרינן במתני' לקמן סנהדרין דף מג: היום הזה אתה עכור כו' אבל שחוטי חוץ אינה כפרה אלא חטא:

48 שכן אדם - מחוץ למחנה דמקלל באדם כתיב וכן האמור בשחוטי חוץ אאדם השוחט קאי שלא ישחט מחוץ למחנה ומחוץ למחנה האמור בפרים אפר קאי ולאו אאדם דלא כתיב יצא אלא והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה:

49 חוטא - מקלל חוטא הוא ושוחט חוץ חוטא לאפוקי פר דלאו חוטא הוא:

50 בנשמה - מחוץ למחנה של שניהם נטילת נשמה נאמר זה נסקל וזה שוחט אבל פר שוחטשחוט ועומד. לישנא אחרינא נטילת נשמה דשוחט חוץ היינו חיוב כרת שמתחייב בשחיטה זו:

51 פיגול - מחוץ למחנה דשחוטי חוץ ומקלל אי אתה מוצא פיגול על יד אותו חוץ למחנה אבל פרים ראויין להתפגל על יד אותו חוץ למחנה שאם שחטו על מנת להקטיר אימוריהן בחוץ מתפגלין ולישנא דקרא נקט דקרי חוץ למקומו פיגול כדאמרי' בזבחים דף כח. ואע"ג דלישנא דרבנן לא קרי פיגול אלא חוץ לזמנו:

52 מכשיר עדיף ליה - למילף חוץ למחנה האמור בשני אלו כך היא חובתו וראויין ללמוד זה מזה ולא מחוץ למחנה דשחוטי חוץ שהוא שלא כדת וכמצוה:

53 רב פפא אמר - מהכא נפקא לן בית סקילה חוץ לג' מחנות:

54 משה - לוי היה ושרוי במחנה לויה ואמר ליה רחמנא הוצא כו':

55 לעשייה - לומר שכמו שנצטוו כך עשו: